הבנת דירוגי עמידות במים, בדיקות לחץ והשפעת מבנה השעון על הביצועים בפועל.

מדריך מקיף לעמידות במים בשעונים - כל מה שצריך לדעת על 3ATM, 5ATM, 10ATM ומעלה
עמידות במים בשעונים היא אחד הפרמטרים החשובים שכל קונה צריך להבין לפני רכישת שעון חדש, במיוחד כאשר מדובר בשעוני יוקרה או שעונים לשימוש יומיומי. בעולם השעונים המונח “עמיד במים” לא אומר בהכרח שניתן לצלול עם השעון - אלא הוא מתאר את רמת ההגנה של השעון מפני חדירת מים בתנאים מסוימים, כפי שנבדקה במעבדות לפי תקנים בינלאומיים.
במאמר זה נבין לעומק מה המשמעות של 3ATM, 5ATM, 10ATM ומעלה, כיצד מתבצעות בדיקות לחץ בשעונים, ומה ההבדלים בין רמות העמידות השונות.
מה זה ATM ואיך הוא קשור לעמידות במים בשעון?
המונח ATM הוא קיצור של Atmospheres - אטמוספרות. זוהי יחידת לחץ המתארת את הלחץ שהשעון יכול לעמוד בו בזמן הבדיקה.
1ATM שווה ללחץ אטמוספרי בגובה פני הים - בערך 10 מטר עומק במים, בתנאי מעבדה סטטיים.
אם כתוב על השעון 3ATM, זה אומר שהשעון נבדק לעמידות בלחץ השווה ל-30 מטר בעומק מים בתנאי בדיקה.
חשוב להבין: המספרים לא מייצגים בהכרח את העומק האמיתי שבו ניתן להשתמש בשעון. הבדיקות נעשות במצב סטטי (ללא תנועה), ואילו במציאות היד והשעון בתנועה יוצרים לחץ גבוה יותר על האטמים. לכן, תמיד צריך להתייחס לערכי ה-ATM כהכוונה לסוג הפעילות האפשרי ולא כעומק צלילה בפועל.
איך מתבצעת בדיקת לחץ לשעונים?
בדיקת לחץ בשעונים נועדה לוודא שהאטמים (Seals) והשילוב בין הזכוכית, גוף השעון והכפתורים אכן אטומים בפני חדירת מים.
תהליך הבדיקה כולל לרוב:
1. בדיקה יבשה (Dry Test) - השעון מוכנס לתא לחץ יבש, בו יוצרים לחץ גבוה יותר מהרגיל. חיישנים מזהים אם גוף השעון מתעוות במידה שמעידה על חדירת אוויר.
2. בדיקה רטובה (Wet Test) - השעון מוכנס לחלקיקי מים בתוך תא לחץ, ולעיתים גם למים ממש. בודקים אם נוצרת חדירת מים לאחר הפעלת לחץ מדורג.
3. בדיקת ואקום - בחלק מהשעונים מבצעים גם בדיקת לחץ שלילי כדי לוודא שאין כניסת אוויר או אדים.
הבדיקות מתבצעות לפי תקנים בינלאומיים, ובמיוחד לפי תקן ISO 22810 לשעונים עמידים במים, ובשעוני צלילה לפי תקן ISO 6425.
רמות עמידות במים בשעונים
3ATM - עמידות בסיסית (30 מטר)
מה זה אומר בפועל: השעון יכול לעמוד בהתזות מים קלות - שטיפת ידיים במים קרים, גשם קל, זיעה.
מה לא לעשות: לא מתאים לשחייה, מקלחת או טבילה ממושכת במים, לא סאונה ולא ג'קוזי.
למי זה מתאים: שימוש יומיומי במשרד או בעיר, כשהסיכוי למגע עם מים מועט.
5ATM - עמידות משופרת (50 מטר)
מה זה אומר בפועל: מתאים למגע עם מים ברמה בינונית - גשם, שטיפת ידיים בצים קרים/פושרים, שחייה שטחית בבריכה.
מה לא לעשות: לא לצלילה חופשית או עם ציוד, ולא לשחייה ממושכת במים עמוקים, לא למקלחת חמה בחדר קטן ואטום, לא סאונה ולא ג'קוזי.
למי זה מתאים: אנשים שמתעסקים בפעילויות יומיומיות ופעילויות ספורט קלות במים.
10ATM - עמידות גבוהה (100 מטר)
מה זה אומר בפועל: מתאים למקלחת ללא אדים, שחייה, ספורט ימי שטחי, שנורקלינג, שימוש יומיומי גם במים עמוקים יחסית.
מה לא לעשות: צלילה עם מיכלים בעומק רב, עדיף להימנע מריבוי אדים כמו סאונה וג'קוזי.
למי זה מתאים: ספורטאים חובבים, נופשים בים, אנשים שרוצים ביטחון מפני חדירת מים גם במגע ממושך.
20ATM ומעלה - שעוני צלילה (200 מטר+)
מה זה אומר בפועל: מיועד לצלילה מקצועית, כולל צלילה עם מיכלים. בנוי לעמוד בלחצים גבוהים לאורך זמן.
תקן ISO 6425: שעוני צלילה נבדקים בבדיקות נוספות כגון עמידות בפני זעזועים, מגנטיות, ומלח.
למי זה מתאים: צוללנים מקצועיים, ספורט ימי אינטנסיבי.
תחזוקת שעון עמיד במים
גם אם השעון שלך מציע עמידות גבוהה, אטימות המים אינה נצחית. עם הזמן, האטמים נשחקים והבלאי הטבעי עלול לגרום לחדירת מים.
המלצות:
לבצע בדיקת לחץ כל שנה-שנתיים.
להחליף אטמים בעת פתיחת השעון להחלפת סוללה.
להימנע משימוש בכפתורים בזמן שהשעון במים (אלא אם הוא מיועד לכך).
לנקות את השעון ממים מלוחים או כלור עם מים מתוקים.
טעויות נפוצות בהבנת עמידות במים
1. בלבול בין עומק הבדיקה לשימוש בפועל - 30 מטר בבדיקה ≠ צלילה ל-30 מטר.
2. הנחה שעמידות היא קבועה - אטימות נפגעת עם הזמן.
3. שימוש בכפתורים במים - ברוב השעונים זה פוגע בעמידות.
4. חום קיצוני - סאונה, ג'קוזי, מים רותחים, אדים מחדר אמבטיה ומקלחת חמה יכולים לפגוע באטמים.
שאלות ותשובות
שאלה: האם שעון 3ATM מתאים לשחייה?
תשובה: לא. הוא מתאים רק להתזות מים ושטיפת ידיים, לא לשחייה.
שאלה: מה המשמעות של שעון 5ATM?
תשובה: עמידות למים בעומק של 50 מטר בבדיקות מעבדה, בפועל מתאים לשחייה קלה ושטיפת ידיים.
שאלה: האם שעון 10ATM מתאים לצלילה?
תשובה: לצלילה חופשית רדודה בלבד, לא לצלילה עם מיכלים. לצלילה מקצועית צריך שעון 20ATM עם תקן ISO 6425.
שאלה: כמה זמן נשמרת אטימות השעון?
תשובה: לרוב 1–3 שנים, תלוי בשימוש. מומלץ בדיקת לחץ אחת לשנה.
השפעת מבנה השעון על עמידות המים בפועל
כל מה שכתבנו במאמר על דרגות ה-ATM, בדיקות לחץ והמלצות שימוש הוא נכון וחשוב - אך יש לזכור שהעמידות בפועל של השעון תלויה גם במבנה הפיזי שלו ולא רק בדרגת האטימות המוצהרת.
כתר הברגה (Screw-down Crown) - מרכיב קריטי
שעון המצויד בכתר הברגה (Screw-down Crown) מאפשר הידוק מוחלט של הכתר לגוף השעון, מה שמונע חדירת מים דרך ציר הכיוון. בשעונים ללא כתר הברגה, במיוחד בדרגות נמוכות של ATM, קיימת נקודת חולשה משמעותית, והעמידות בפועל במים תהיה נמוכה בהרבה מהנתון הרשמי - במיוחד בשימוש אקטיבי במים.
זכוכית שקופה מאחור (Exhibition Case Back)
שעונים עם גב שקוף (Exhibition Back) - לרוב מציגים את המנגנון דרך זכוכית - מוסיפים אלמנט עיצובי יוקרתי, אך מבחינה טכנית מדובר בנקודת חיבור נוספת שדורשת אטימה. ככל שיש יותר נקודות חיבור, כך גדל הסיכוי לפגיעה בעמידות לאורך זמן, במיוחד אם האטמים נשחקים.
סיכום חשוב:
הנתונים על עמידות במים (3ATM, 5ATM, 10ATM ומעלה) מתייחסים לשעון תקין עם אטמים במצב חדש וללא פגמים במבנה. במציאות, לשעון שאין לו כתר הברגה, או לשעון עם זכוכית שקופה בגב, טווח העמידות עלול להיות נמוך יותר. לכן, מומלץ תמיד להתאים את השימוש למבנה השעון בפועל, לבצע בדיקות לחץ תקופתיות, ולהימנע מחשיפת שעון רגיש לפעילויות במים שאינן הכרחיות.
טבלת השוואה - דרגות עמידות במים בשעונים והשפעת מבנה השעון
דרגת ATM עומק תאורטי בבדיקה שימושים מומלצים בפועל האם מומלץ כתר הברגה? השפעת גב שקוף על העמידות
3ATM (30 מטר) התזות מים קלות שטיפת ידיים, גשם קל לא חובה, אבל מעלה את הביטחון גב שקוף עשוי להפחית עמידות משמעותית
5ATM (50 מטר) שחייה קלה, פעילויות יומיומיות עם מים, שחייה שטחית מומלץ, במיוחד לשימוש תכוף במים גב שקוף עשוי להפחית עמידות, יש לבדוק תקופתית
10ATM (100 מטר) שחייה ממושכת, שנורקלינג ספורט מים שטחי, חוף ים, בריכה מומלץ מאוד גב שקוף יכול להקטין מעט את הביצועים, תלוי באיכות האטימה
20ATM (200 מטר) צלילה מקצועית ספורט ימי אינטנסיבי, צלילה עם מיכלים חובה גב שקוף כמעט ולא קיים בשעוני צלילה רציניים
30ATM ומעלה צלילה לעומקים גדולים שימוש מקצועי, ספורט קיצוני במים חובה גב שקוף לא מומלץ כלל
הערה חשובה: הנתונים מתייחסים לשעון תקין עם אטמים חדשים. כל פגיעה במבנה, שחיקה של האטמים, או חוסר בכתר הברגה - עלולים להוריד משמעותית את העמידות בפועל.

Share:
סימן עמידות במים
סימן עמידות במים